Vayedaber

Guittine

Daf 16b

משנה: 16b הַמֵּבִיא גֵט וְאָבַד מִמֶּנּוּ מְצָאוֹ עַל אָתָר כָּשֵׁר וְאִם לָאו פָּסוּל. מְצָאוֹ בַּחֲפִיסָה אוֹ בִדְלוֹסֳּקֳמָא אִם מַכִּירוֹ כָּשֵׁר. הַמֵּבִיא גֵט וְהִנִּיחוֹ זָקֵן אוֹ חוֹלֶה נוֹתְנוֹ לָהּ בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא קַייָם. בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנְּשׂוּאָה לְכֹהֵן וְהָלַךְ בַּעֲלָהּ לִמְדִינַת הַיָּם אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא קַייָם. הַשּׁוֹלֵחַ חַטָּאתוֹ מִמְּדִינַת הַיָּם מַקְרִיבִין אוֹתָה בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא קַייָם.

Traduction

Si le porteur d’un acte de divorce le perd et le retrouve aussitôt après, l’acte reste valable; l’acte non retrouvé de suite devient impropre. Si l’acte est retrouvé dans une poche (petit sac), ou dans une boîte, ou caisse, arceion, et reconnu par le porteur, il reste valable. Si quelqu’un apporte un acte de divorce de la part d’un homme qu’il laisse vieux ou malade, il remet l’acte à la femme dans la présomption que le mari vit encore. De même, une fille d’Israélite mariée à un cohen, dont la mari fait un voyage d’outre-mer, peut continuer à manger de l’oblation sacerdotale dans la présomption que le mari vit toujours (jusqu’à l’avis contraire). De même aussi, on devra sacrifier la victime expiatoire envoyée par quelqu’un d’outre-mer, dans la présomption que l’expéditeur est en vie. (75)En tête du 3 est une page déjà traduite en (Yebamot 16, 6)

Pnei Moshe non traduit

מתני' ואם לאו פסול. ודוקא שאבד במקום שהשיירות מצויות דאיכא למימר מעוברי' ושבים נפל ואפי' לא הוחזקו שני יוסף בן שמעון אבל אם אבד במקום שאין השיירות מצויות אפי' לאחר זמן מרובה כשר ואפי' אבד במקום שהשיירות מצויות אם יש לעדים סימן מובהק כגון שאומרים נקב יש בצד אות פלוני או שהשליח אומר כן קודם שראהו או שהעדים אומרים מעולם לא חתמנו בגט באלו השמות אלא בזה בלבד כשר ואפי' לאחר זמן מרובה:

מצאו בתפיס' או בדלוסקמא. אמתחות שרגילין לתת בהן שטרות ויש בהן סימן שהם שלו:

אם מכירו. מילתא באפי נפשה היא ואו או קתני או שמכירו לגט אע''פ שמצאו בכל מקום כשר:

נותנו לה בחזקת שהוא קיים. ולא חיישינן שמא מת ובטל שליחותו דאמרינן העמד דבר על חזקתו ודוקא הניחו זקן או חולה אבל הניחו גוסס לא דרוב גוססין למיתה. ואם נודע שמת קודם שהגיע הגט לידה הגט בטל דאין גט לאחר מיתה:

מקריבין אותה. ולא חיישינן שמא מתו בעליה וחטאת שמתו בעליה למיתה אזלא:

הלכה: הַמֵּבִיא גֵט וְאָבַד מִמֶּנּוּ כול'. אֵי זֶהוּ עַל אָתָר. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. כָּל שֶׁלֹּא עָבַר שָׁם בִּרְייָה. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. כָּל שֶׁלֹּא עָֽבְרוּ שָׁם שְׁלֹשָׁה בְנֵי אָדָם. עָבַר גּוֹי. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. אַבָּא בַּר בַּר חָנָה אַייתֵי גִיטָּא וָבַד מִינֵּיהּ וְאַשְׁכְּחֵיהּ חַד סִירְקַיי. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן וְאַכְשְׁרוּן. הָדָא אָֽמְרָה. עָבַר גּוֹי כָּשֵׁר. נֵימַר. סֵימָן הֲוָו לֵיהּ בֵּיהּ. וְלֹא כֵן תַּנֵּי. אֵין סֵימָן בַּגִּיטִּין. וְהוּא דָּמַר תְּרֵין תְּלַת שׁוּרִין. הְּרַם הָכָא הֵ'א שֶׁבּוֹ הָיָה נָקוּד. רִבִּי עֶזְרָא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. הָכָא לָמָּה הוּא פָסוּל. אֲנִי אוֹמֵר. אַחֵר הָיָה שָׁם וְהָיָה שְׁמוֹ כִשְׁמוֹ. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁבָּֽדְקוּ כָּל אוֹתוֹ הַמָּקוֹם וְלֹא מָֽצְאוּ אָדָם שֶׁשְּׁמוֹ כִשְׁמוֹ. אֶלָּא מִשּׁוּם חוֹמֶר הוּא בָּעֲרָיוֹת. וְהָא תַנִּינָן. הָֽלְכוּ וְלֹא מָֽצְאוּ שָׁם אָדָם וְהִשִּׁיאוּ אֶת אִשְׁתּוֹ. הָֽלְכוּ וְלֹא הִכִּירוּהוּ וְהִשִּׁיאוּ אֶת אִשְׁתּוֹ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי מָנָא. כֵּן אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אָחָא. הָאִישׁ הַזֶּה שְׁנֵי גִיטִּין הָיוּ בְיָדוֹ. אֶחָד כָּשֵׁר וְאֶחָד פָּסוּל. אִיבֵּד אֶת הַכָּשֵׁר וְהִשְׁלִיךְ אֶת הַפָּסוּל. בְּשָׁעָה שֶׁמָּצָא אֲנִי אוֹמֵר. הַפָּסוּל מָצָא.

Traduction

– Bar-Kappara a enseigné: si même le porteur a laissé le mari âgé de cent ans, et fut-il encore resté en route cent ans, il remettra le divorce à la femme dont la présomption que le mari existe encore. Pourquoi la Mishna ajoute-t-elle ensuite: ''la femme peut continuer à manger de l’oblation sacerdotale, dans la présomption que le mari vit encore''?

Pnei Moshe non traduit

גמ' איזהו על אתר כו'. מפורש היטב בפ' בתרא דיבמות וע''ש:

תַּנֵּי בַּר קַפָּרָא. אֲפִילוּ הִינִּיחוֹ בֶּן מֵאָה שָׁנָה וְעָשָׂה בַדֶּרֶךְ עוֹד מֵאָה שָׁנָה נוֹתְנוֹ לָהּ בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא קַייָם.

Traduction

⁠—N’a-t-on pas enseigné que si quelqu’un dit à sa femme: ''je te remets le divorce à valoir un heure avant ma mort'', ou s’il dit à sa servante: ''je te remets ton acte d’affranchissement à valoir une heure avant ma mort'', il leur sera interdit de suite de manger de l’oblation? -C’est qu’en ce dernier cas dès le premier instant (dès la réception de l’avis), la femme devient impropre à manger la consécration; tandis qu’ici (pour le divorce envoyé) l’inaptitude commence seulement lorsque le décès du mari survient.

Pnei Moshe non traduit

אפי' הניחו בן מאה שנים כו'. כלומר דאין גבול וזמן לזה ולעולם בחזקת שהוא קיים חשבינן ליה:

וְלֹא כֵן תַּנֵּי. מְנַיִין הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ. הֲרֵי זֶה גִּיטֵּיךְ לִפְנֵי מִיתָתִי שָׁעָה אַחַת. וְכֵן הָאוֹמֵר לְשִׁפְחוֹתוֹ. הֲרֵי שְׁטָר שִׁחְרוּרֵיךְ לִפְנֵי מִיתָתִי שָׁעָה אַחַת. שֶׁהִיא אֲסוּרָה לוֹכַל בַּתְּרוּמָה מִיַּד. תַּמָּן מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה נִתְקַלְקְלָה. בְּרַם הָכָא לִכְשֶׁיָּמוֹת הִיא מִתְקַלְקֶלֶת.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

ולא כן תני. אמתני' פריך דקתני אוכלת בתרומה בחזקת שהוא קיים והתני האומר לאשתו כו' אסורה לאכול בתרומה מיד אלמא דחיישינן למיתה:

תמן. שאני התם שמשעה ראשונה נתקלקלה מלאכול בתרומה שהרי מחיים אסרה שעה אחת וכל שעתא ושעתא חיישינן שמא ימות אחר שעה אבל הכא לכשימו' הוא דמתקלקלת ולשמא כבר מת לא חיישינן:

Guittine

Daf 17a

משנה: 17a שְׁלֹשָׁה דְבָרִים אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פַּרְטָא לִפְנֵי חֲכָמִים וְקִייְמוּ אֶת דְּבָרָיו עַל עִיר שֶׁהִקִּיפוּהָ כַּרְקוֹם וְעַל הַסְּפִינָה הַמִּיטָּרֶפֶת בַּיָּם וְעַל הַיּוֹצֵא לִידוֹן שֶׁהֵן בְּחֶזְקַת קַייָמִין. אֲבָל עִיר שֶׁכְּבָשָׁהּ כַּרְקוֹם וּסְפִינָה שֶׁאָֽבְדָה בַיָּם וְהַיּוֹצֵא לֵיהָרֵג נוֹתְנִין עֲלֵיהֶן חוּמְרֵי חַיִים וְחוּמְרֵי מֵתִים. בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן וּבַת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל לֹא תֹאכַל בַּתְּרוּמָה.

Traduction

R. Eléazar b. Parta a énoncé devant les sages trois règles qu’ils ont confirmées: les gens d’une ville assiégée à qui il ne reste plus d’issue, les passagers d’un navire battu par la tempête, et le coupable sur le point d’être condamné par la justice à la peine capitale, restent pourtant dans la présomption d’être vivants. Mais une fois que la ville est prise par les assiégeants, ou si le navire a fait naufrage en mer, ou si le condamné se rend déjà au dernier supplice, à tous ces gens on applique les lois les plus sévères des vivants et des morts (73)Pour eux, on observera les lois les plus sévères, en les supposants vivants et en les supposant morts. Ainsi, lorsqu’une fille d’Israélite est mariée à un cohen (qui se trouve dans l’un de ces derniers cas), ou si une fille de cohen est mariée à un simple israélite, elle ne pourra pas manger de l’oblation sacerdotale (74)''Pour la 1re, on suppose le mari mort; pour la 2e, on le suppose vivant, et aux 2 cas l'oblation est interdite''.

Pnei Moshe non traduit

מתני' כרקום. תרגום מצור כרכומין:

ספינה המוטרפת. ועדיין לא טבעה:

היוצא לידון. בדיני נפשות:

בת ישראל לכהן. חומרי מתים ובת כהן לישראל חומרי חיים:

משנה: הַמֵּבִיא גֵט בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְחָלָה הֲרֵי זֶה מְשַׁלְּחוֹ בְּיַד אַחֵר. אִם אָמַר לוֹ טוֹל לִי מִמֶּנָּה חֵפֶץ פְּלוֹנִי לֹא יְשַׁלְּחֶנּוּ בְּיַד אַחֵר שֶׁאֵין רְצוֹנוֹ שֶׁיְּהֵא פִקְדוֹנוֹ בְּיַד אַחֵר.

Traduction

Si un porteur d’acte de divorce en Palestine même (d’une localité à l’autre) devient malade en route, le mari peut en charger autrui. Mais si le mari lui a dit de reprendre par contre de la femme un objet spécial (de valeur), le porteur ne peut pas se décharger de l’acte sur autrui: car le mari n’a pas entendu accorder à un tiers sa confiance pour avoir le dépôt en question.

Pnei Moshe non traduit

מתני' המביא גט בא''י. שאין צריך לומר בפ''נ ובפ''נ:

וחלה. בגמ' מפרש דוקא חלה:

ה''ז משלחו ביד אחר. ועושה שליח מאליו וא''צ ב''ד:

אם אמר לו. בעל לשליח:

טול לי ממנה חפץ פלוני. ותן לה גט זה:

הלכה: הַמֵּבִיא גֵט בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְחָלָה כול'. מִפְּנֵי שֶׁחָלָה. הָא לֹא חָלָה לֹא.

Traduction

''Si un porteur devient malade (§ 5), le mari peut en charger un autre''. Si donc, le porteur n’est pas tombé malade, le mari ne peut pas charger un autre de porter le divorce.

Pnei Moshe non traduit

גמ' מפני שחלה. דמהו דתימא אורחא דמילתא קתני קמ''ל דוקא חלה או שנאנס:

הלכה: שְׁלֹשָׁה דְבָרִים אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה לִפְנֵי חֲכָמִים בַּכֶּרֶם בְּיַבְנֶה. עַל עִיר שֶׁהִקִּיפוּהָ כַּרְקוֹם. אֵי זֵהוּ כַרָקוֹם. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב חִייָה בַּר אַשִּׁי. כְּגוֹן זוֹגִין וְשַׁלְשֶׁלָיוֹת וּכְלָבִים וַאֲוָוזִין וְתַרְנְגוֹלִים וְאִסְטְרָטִיּוֹת הַמַּקִּיפִין אֶת הָעִיר. וְאָמַר רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב חִייָה בַּר אַשִּׁי. מַעֲשֶׂה הָיָה וּבָֽרְחָה מִשָּׁם סוּמָא אַחַת. הָיָה שָׁם פִּירְצָה אַחַת מַצֶּלֶת אֶת הַכֹּל. הָיוּ שָׁם מַחְבּוּייָה צְרִיכָה. רִבִּי זְעִירָא רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא רִבִּי יִצְחָק בַּר חֲקוּלַאי בְשֵׁם רִבִּי יוּדָן נְשִׂייָא. וּבִלְבַד כַּרָקוֹם שֶׁלְּאוֹתוֹ מַלְכוּת. אֲבָל כַּרָקוֹם שֶׁלְּמַלְכוּת אֲחֶרֶת כְּלֵיסְטֵים הֵן.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

גמ' איזהו כרקום. מפורש בפ' האשה שנתאלמנה וע''ש:

וְעוֹד שְׁלֹשָׁה הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן. אֶת שֶׁגְּרָרָתוֹ הַיָּה וְאֶת שֶׁשְּׁטָפוֹ נָהָר וְאֶת שֶׁנָּֽפְלָה עָלָיו מַפּוֹלֶת. נוֹתְנִין עָלֶיהָ חוּמְרֵי חַיִים וְחוּמְרֵי מֵתִים. בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן וּבַת כֹּהֶן לְיִשְׂרָאֵל לֹא תֹאכַל בַּתְּרוּמָה.

Traduction

(76)Le commencement du 4 est traduit ci-dessus, (Ketubot 2, 9) Parmi ''les gens à qui l’on applique les lois les plus sévères des vivants et des morts'', soit pour l’interdit de manger de l’oblation, soit pour la non-libération de la femme mariée, on a encore compris les trois personnes suivantes (77)Tossefta à ce traité, ch 2: celui qui a été déchiré par une bête féroce, ou emporté par un torrent, ou enseveli sous les décombres.

Pnei Moshe non traduit

ועוד שלשה הוסיפו עליהן. שנותנין עליהם חומרי חיים וחומרי מתים לענין תרומה וכן לענין איסור אשת איש:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source